#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 1 מאי דכתיב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור?	"זורעי הינו העוסקים בחסד כדכתיב &quot;זרעו לכם לצקדה וקצרו לפי חסד&quot;, על כל מים הינו העסוקים בתורה כדכתיב &quot;הוי כל צמא לכו למים&quot;, לכן: <p dir=""rtl"">כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים זוכה לכילה כיוסף שנאמר בו &quot;בנות צעדו עלי שור&quot;, ונחלה כיששכר שנאמר בו &quot;יששכר חמור גרם&quot;. וי&quot;א אויביו נופלים לפניו כיוסף שנאמר בו &quot;בהם עמים ינגח יחדיו&quot;, וזוכה לבינה כיששכר שנאמר בו &quot;ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים לדעת מה יעשה ישראל&quot;.</p>"	בבא קמא יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: 1 'כיצד הרגל... הבהמה מועדת וכו'' 'כיצד השן מועדת ... הבהמה מועדת' מדוע פתח ברגל ושן וסיים בבהמה?	"ברגל פתח באבות וסיים בבהמה הינו תולדות (כגון להלך כדרכה ולשבר לשבר בגופה ובשערה וכד'). ואף דתולדות אתיא מדרשה לא פתח ביה דאין ראוי לפתוח בתולדות אב&quot;א כיון דסליק מרגל פתח בו.<p dir=""rtl"">בשן הינו של חיה, ובהמה הינו שן של בהמה, וכיון ששניהם אבות פתח בחיה דאתיא מדרשה חביבא ליה.</p>"	בבא קמא יז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: 2 בהמה שהזיקה ב'רגל' דרך צרורות כמה משלם ומדוע?	סומכוס סובר שמשלם נזק שלם דכוחו כגופו, אבל חכמים סוברים דאף דהוי כגופו הלכתא גמירא לה שאינו משלם אלא חצי נזק, וסתמה הברייתא (והמשנה) כדעת חכמים.	בבא קמא יז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: 3 עגלה המושכת בקרון והזיקה האם הוי נזק כאורחיהו או צרורות?	רבא אמר 'כל שבזב טמא בנזקין משלם נזק שלם, כל שבזב טהור בנזקין משלם חצי נזק', ולא בא להשמעינן אלא דעגלה המשוכת בקרון משלם נזק שלם ותניא נמי הכי.	בבא קמא יז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יז: 4 האם בנזקין אזלינן בתר מעיקרא או תבר מנא {דרסה על הכלי ולא שברתו ונתגלגל למקום אחר ונשבר}?<p dir=""rtl"">[כיצד תתבאר הברייתא תרנגולים שהיו מחטטין בחבל דלי ונפסק החבל ונשבר הדלי משלמין נזק שלם?]</p>"	"בעי רבא ולא נפשט, אבל לרבה פשיטא ליה דאזלינן בתר מעיקרא דאמר רבה זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור דאמרינן ליה מנא תבירא תבר (כפי' רש&quot;י, והרמב&quot;ן פ' שאף הזורק פטור וש&quot;מ בתר בסוף אזלינן).<p dir=""rtl"">תרנגולים - אם נאמר דאזלינן בתר מעיקרא ניחא, אבל אם נאמר בתר בסוף י&quot;ל (למסקנא דרב אשי) דקאזיל מיניה מיניה.</p>"	בבא קמא יז:		
